דף הבית » מהי עמותת קבלה לעם?

מהי עמותת קבלה לעם?

כשאנחנו מדברים על קבלה לעם, על מה אנחנו בעצם מדברים?

לפי האתר של עמותת קבלה לעם, “עמותת “בנֵי ברוך – קבלה לעם” היא עמותה ללא מטרות רווח, בראשותו של הרב ד”ר מיכאל לייטמן. העמותה שמה לה למטרה ולשליחות לממש את צוואתו של (…) הרב יהודה אשלג, ולהפיץ שיטה מעשית לחיבור בין אנשים, כפתרון יסודי לבעיות ולאתגרים של ימינו. העמותה הוקמה בשנות התשעים, והיא עוסקת במימוש הערך “ואהבת לרעך כמוך” בקרב בני האדם בישראל ובעולם”.

מאז נוסדה ב-1991 הפכה מארגון קטן ואזוטרי לתנועה גדולה המונה רבבות בארץ ומחוץ לה. לפי אתר העמותה, “זה למעלה מעשרים שנה שהעמותה מנהלת את פורטל התוכן הגדול ביותר בעולם בנושאים שונים של חכמת הקבלה. התכנים זמינים חינם ב-33 שפות ומנגישים את החכמה העתיקה לכל המעוניין. בנוסף, מנהלת העמותה את מכללת “קבלה לעם” המפעילה בישראל 25 סניפים, ומזמינה תלמידים מכל רחבי הארץ ללמוד ולהתעמק בחכמת הקבלה, ולקחת חלק בעל השפעה בשינוי הגלובלי. המכללה מציעה מסלולי לימוד שונים, לרבות לימודים וירטואליים, ומסלולי לימוד רב-שנתיים למרצים. מעבר לפעילות בישראל, מתקיימת פעילות דומה בכל רחבי העולם. בתחום התקשורת, העמותה מפיקה את ערוץ “קבלה לעם” בטלוויזיה (ערוץ 66 ב-HOT וב-yes) וטור שבועי באתר Ynet”.

פעילות ה”הפצה” בתנועת “קבלה לעם-בני ברוך”

כיצד הפכה עמותת קבלה לעם-בני ברוך למעצמה רוחנית ותקשורתית? אחד מהכוחות המניעים את התנועה הוא פעילות ה”הפצה” של החברים בארגון. הפסיכולוג נחי אלון מסביר כי  פעילות ההפצה של  החברים בבני ברוך הנה,  למעשה, “פנייה מיסיונרית לעולם” (מתוך חוות דעת מומחה של הפסיכולוג נחי אלון מיום 21.1.16 אשר הוגשה כראיה מטעם הנתבע, במסגרת ת.א. 23862-03-13 עמותת בני ברוך נ’ אהרון אפלבאום (להלן: התביעה, עמ’ 46).  אלון מסביר כי “שליחותה של הקבוצה (מלשון mission) היא להציל את ‘יתר העולם’ באמצעות הפצת החכמה המושיעה, חכמת הקבלה. (…) כשם שמיסיונרים עמעמו תמיד את שליחותם הדתית בחסות מפעלי רווחה כגון בתי חולים ובתי ספר, כן מביאה המיסיונריות לפנייה צרכי העולם כגון חינוך או קידום “ערבות הדדית”, תוך הסתרה של התורה המניעה” (שם, עמ’ 46).

אלון ממשיך ואומר כי “הפעלה אינטנסיבית של החברים לקידום מטרות הארגון בחלק משמעותי מזמנם (…) היקף המחויבות שחברים לוקחים על עצמם, במיוחד במפעל ההפצה, הוא עצום. התצהירים מתארים עשרות שעות עבודה ותורנות בשבוע, עם מינימום שעות שינה, ולימוד לילי ויומי מפרך. הפעלה זו מותירה זמן ואנרגיה מועטים מאד לכל דבר אחר, הן בתנועה והן מחוצה לה. ההתלהבות והיוזמה שחברים פועלים מתוכה היא עצומה. חלק מההתנהגות מופעל על ידי לחץ קבוצתי ישיר ועקיף, שהוא עצמו מגביר את הדחיפה לפעולה שמגיעה מלמעלה. הפעלה זו עולה בקנה אחד עם הלהט המיסיונרי והמשיחי, ולמעשה מתרגמת אותו לשפת המעשה. ” (שם, עמ’ 47).

לפי אלון, ברוב התצהירים שבחן לצורך הכנת חוות הדעת [תצהירי העדים מטעם הנתבע, אנשים שעזבו את בני ברוך או בני משפחות של חברים בבני ברוך –  מ.ד., ו.נ., ל.ו., ב.ק., א.ק.] “מתוארים שוב ושוב שעות הפעילויות המקיפות את רוב היממה: חלקן לימוד, רובן עבודה (חלק גדול בהתנדבות בתוך התנועה), ואת ההתשה המסיבית על השלכותיה. ההשלכות העיקריות של ההתשה הן: מצד אחד עייפות שמגבירה מתח רגשי, כגון מתחים בבית. מצד שני, עמעום הבקרה האינטלקטואלית, הורדת הסף הרגשי, הן להתעלות והן לקדרות; והבאה למצב תודעה אחר, סוגסטיבי יותר” (שם, עמ’ 47). גם אהרון אפלבאום, מעיד על כך מתוקף היכרותו האישית עם אופי הארגון, כאב לחבר בבני ברוך: “הפעילות בבני ברוך וסביב בני ברוך תבעה את כל תשומת לבו וזמנו של בני. חייו סבבו את בני ברוך באופן מוחלט במשך כל השנים” (מתוך תצהיר עדות ראשית של אהרון אפלבאום מיום  16.1.16, אשר הוגשה מטעמו במסגרת התביעה, עמ’ 13).

כיצד מתנהלת תנועת “קבלה לעם-בני ברוך”?

רחל ליכטנשטיין, מנהלת “המרכז הישראלי לנפגעי כתות”, הצהירה כי “בבני ברוך מתקיימים מאפיינים מובהקים של ‘כת’, באופן שלגיטימי לחלוטין לכנותם כך” (מתוך תצהיר עדות של רחל ליכטנשטיין אשר הוגש מטעם הנתבע במסגרת התביעה ביום 17.1.2016, עמ’ 5).

ליכטנשטיין  שופכת אור על מאפיין מרכזי של פעילות העמותה: “הסודיות היא מאפיין בולט של הפעילות בבני ברוך. חברי הקבוצה אינם  מספרים לעולם שבחוץ את האמת המלאה לגבי תפיסותיהם, דרכי פעולתם ויעדיהם. יש לכך גם “הצדקות”: מי שבחוץ לא יוכל  ואינו בשל להבין את לייטמן, ויש קודם כל לחשוף אותו לאמת שבתורת הקבלה, להכניסו פנימה, ורק אז יוכל להיחשף לדברים במלואם – מה שמביא להטעייה ותרמית בתהליכי הגיוס. בנוסף ישנם מפגשים “סודיים” – מפגשים שחברים חדשים או חברים שאינם חלק מהקבוצה הפנימית לא יכולים להשתתף בהם” (מתוך תצהירה של גב’ ליכטנשטיין, עמ’ 5).

הקשר בין תנועת קבלה לעם-בני ברוך ותנועת “הערבות”, “לגדול בכיף”, “המח”ר בחינוך”, סיעת “ביחד”

לפי אפלבאום, “בני ברוך מעוניינת בכוח ברמה הפוליטית המקומית, אבל לא מעוניינת להיחשף באופן ישיר, ולכן מקימה גוף אחר, שכאילו “אינו קשור” אליה. כך פעלה במחאה החברתית עם תנועת הערבות. כך פעלה בזירה החינוכית עם ‘לגדול בכיף’.  ולא רק פעולה באמצעות גוף אחר, אלא גם פעולות אגרסיביות להכחשת הקשר המובן מאליו בין שני הגופים” (מתוך תצהירו של מר אפלבאום, עמ’ 13).

בתצהירו, מאשר העד א.ג. את אבחנותיו של אפלבאום: “החלטתי, במסגרת התחקיר שאני עורך, לחקור גם את הקשר בין תכנית “לגדול בכיף” שהועברה בבית הספר רימונים בטבעון לבין בני ברוך. מצאתי ש”לגדול בכיף” הוא פרויקט שבני ברוך מריצים כדי לדחוף את החינוך האינטגרלי (שיטה שפיתח לייטמן) לבתי ספר וגנים” (מתוך תצהיר עדות של א.ג. אשר הוגש מטעם הנתבע במסגרת התביעה ביום 14.1.16, עמ’ 3). לפי א.ג, “”לגדול בכיף” הוא אחד השמות שניתנו לתכנית החינוכית שפיתח לייטמן שמטרתה להעביר לילדים את ערכי הקבלה מבלי שתיחשף ככזו (כלומר, הסוואת הקבלה תחת כותרת נייטרלית וחילונית” (שם, עמ’ 7).

בתצהירו, א.ג שופך אור על הקשר בין תנועת קבלה לעם-בני ברוך לבין עמותה נוספת, “המח”ר בחינוך”: “לעמותת “המח”ר בחינוך” אתר אינטרנט “מושקע” ומתוחזק היטב. גם בחיפוש מעמיק באתר ובכל האזכורים של עמותת המח”ר בחינוך באינטרנט, אין אף מקום אחד בו מוזכר קשר כלשהו בין עמותת המח”ר בחינוך לבין לייטמן, החינוך האינטגרלי, בני ברוך, קבלה לעם או כל גורם אחר שיעיד על העובדה שתכני התכנית החינוכית הנ”ל, וחברי העמותה, הינם חברי בני ברוך” (שם, עמ’ 13).

על חדירת תנועת קבלה לעם-בני ברוך בפוליטיקה המוניציפלית מספר אפלבאום כי “בבחירות המקומיות האחרונות לעיריית פתח-תקווה, הריצו אנשי בני ברוך רשימה של אנשיה, בשם ‘ביחד’. המועמדים (שגם נבחרו) הם מהבולטים באנשי בני ברוך, הפעילים היו חברי בני ברוך, והמנגנון כולו גויס לטובתה (ידעתי זאת מבני ואשתו). בני ברוך התגייסה באופן מוחלט להרצת הרשימה, לקמפיין בחירות יסודי שלא הותיר אבן על אבן. ראיתי ושמעתי מבני כיצד התגייסו והתמסרו לעניין. במקביל בני ברוך ו-‘ביחד’ פעלו באופן אגרסיבי, באיומים בתביעות, כנגד כל מי שניסה לטעון את המובן מאליו לגבי הקשר הברור בין ‘ביחד’ לבין בני ברוך” (מתוך תצהירו של מר אפלבאום, עמ’ 12). לפי אפלבאום “ברור היה לכל מי שמצוי היה בעניינים, כי ‘ביחד’ קשורה בטבורה לבני ברוך, ובכל זאת הכחישו זאת ברבים ללא בושה. כאשר שאלתי את בני על כך הוא אמר לי “כולם משקרים. גם לנו מותר” (מתוך תצהירו של מר אפלבאום, עמ’ 13).

בחוות מתייחס המומחה אלון לקשר בין התנועות ומדגיש כי “תכניות כגון “ערבות” ו”לגדול בכיף” נועדו במכוון, על פי התצהירים, למשוך קהלים שאינם מקורבים לתנועה, תוך הצנעת הקשר עם בני ברוך” (מתוך חוות דעת מומחה של הפסיכולוג נחי אלון, עמ’ 46).

לפי אלון, “ישנו פער בין המטרות הנעלות המוצהרות של התנועה לבין הצבירה הנרחבת אך הסמויה של כוח והשפעה של התנועה על החברים, כוח שניבנה באמצעים עקיפים, סמויים ובלתי מוצהרים” (שם, עמ’ 51). אותו פער בא לידי ביטוי בחיי המשפחה של החברים בקבוצה הפנימית בארגון. לפי ליכטנשטיין, “קיבלנו דיווחים רבים על התנתקות וריחוק של חברי בני ברוך ממשפחותיהם” (מתוך תצהירה של גב’ ליכטנשטיין, עמ’ 5). אפלבאום מעיד על כך מניסיונו האישי: “ניתוק הקשרים לא היה רק אתנו. בנערותו היה לבני קשר קרוב עם אחותו, וזה ניתק לחלוטין” (מתוך תצהירו של מר אפלבאום, עמ’ 5).

האם לתנועת “קבלה לעם-בני ברוך” מאפיינים של קבוצה כיתתית?

אפלבאום מספר כי “כל מה שידעתי ממקור ראשון על הפעילות בבני ברוך התאים לאמות המידה שהוצעו בכתיבה לקביעה מהי ‘כת’: השגת השליטה על החברים, שינוי האישיות, ההתרחקות מהמשפחה, עידוד הנישואין בתוך הקבוצה, המיסיונריות, ה’אנחנו צודקים וכולם טועים’, ה”רק דרכנו היא הנכונה”, הסגידה למנהיג, הבאת החברים להקדיש חלק משמעותי מזמנם ומכספם לטובת הארגון ו”גיוס” חדשים, המנגנונים הפורמליים והבלתי פורמליים שקיימים בקבוצה כדי להשיג כל זאת, הלחצים הקבוצתיים וכן הלאה. הכל התאים” (מתוך תצהירו של מר אפלבאום, עמ’ 6).

ישנם קווי דמיון רבים בין מסקנותיהם של אפלבאום ואלון. לפי אלון, התצהירים שקרא “מתארים הן אידיאולוגיה, הן מבנה, ארגון ותפקוד, והן שימוש באמצעים לשם העמקת השליטה בסביבה, בתהליכים גופניים, בתהליכים רגשיים, בתהליכים חברתיים ובתהליכי חשיבה.  האינטראקציה שבין התהליכים הללו לבין האישיות והתגובה האינדיבידואלית עלולה להוביל אנשים מסוימים לפיתוח של תלות, נאמנות, ציות וכפיפות למנהיג ולקבוצה, ולהתמסר לפעילותם בה בצורה טוטלית. אנשים כאלו פגיעים לניצול ולפגיעות אחרות, ועלולים להינזק כתוצאה מחברות מתמשכת” (מתוך חוות דעת מומחה של הפסיכולוג נחי אלון, עמ’ 51).

ליכטנשטיין חותמת את עדותה באמירה כי “עמדת המרכז הייתה ועודנה, כי בבני ברוך – והכוונה כמובן למעגל הפנימי של חבריה המקובצים סביב המנהיג במרכז הארגון בפתח תקווה – מתקיימים מאפיינים מובהקים של “כת”. אין המדובר בפעילות פלילית, אבל אין ספק שקיימים בבני ברוך מרכיבים דומיננטיים של שליטה והמאפיינים המובהקים של קבוצה כיתתית” (מתוך תצהירה של גב’ ליכטנשטיין, עמ’ 7).