מיהו הרב מיכאל לייטמן, מנהיג תנועת קבלה לעם – בני ברוך

תחקיר של ערוץ ‘כאן’ אודות בני ברוך – קבלה לעם

הרב מיכאל לייטמן הנו מנהיגה הכריזמטי של עמותת “קבלה לעם“, הידועה גם בשם “בני ברוך”

באתר העמותה קבלה לעם מוצג לייטמן כך: “הרב לייטמן הוא הוגה דעות בעל שם בינלאומי, פרופ’ לאונטולוגיה ולתיאוריית הידע, דוקטור לפילוסופיה ולקבלה ובעל תואר שני בביו-קיברנטיקה רפואית.

עד כה, פרסם 70 ספרים שתורגמו ל-22 שפות. ספריו מציגים שיטה מעשית לפתרון משברים בנושאי חינוך, משפחה, חברה, כלכלה, יחסים בינלאומיים, אקולוגיה ותופעות סוציו-אקונומיות המשפיעות על יציבות העולם ועל האדם בפרט”.

לפי מ.ד., חבר לשעבר בבני ברוך, “מיכאל לייטמן (המכונה “ד”ר” ו-“רב” אך למיטב ידיעתי איננו לא דוקטור ולא רב ) הינו מורה לקבלה אשר הקים תנועה רוחנית בהיקף עצום המכונה “קבלה לעם” או “בני ברוך“. חברי התנועה הם מאמיניו של לייטמן ותורתו הרוחנית (המכונה לעתים ”לייטמניזם”).

לייטמן משמש מעין “גורו” עבורם” (מתוך תצהיר עדות של מ.ד מיום 14.1.16,  אשר הוגש מטעם הנתבע במסגרת ת.א. 23862-03-13 עמותת בני ברוך נ’ אהרון אפלבאום (להלן: התביעה), עמ’ 1).

מיכאל לייטמן מדבר על מקומו בבני ברוך ועל היחס לתלמידים: “כאן אני שולט!”

לחצו לצפייה בקטע משיעור של לייטמן באתר קבלה לעם

איזה מין מנהיג הוא הרב מיכאל לייטמן?

לפי רחל ליכטנשטיין, מנהלת המרכז הישראלי לנפגעי כתות, “החברים מאמינים באמונה שלמה שרק דרכו של לייטמן היא הנכונה, שרק היא יכולה להביא גאולה לעולם.

לייטמן קובע את התפיסה והחברים מצייתים לה. למשל, הוא קובע את רמת הדתיות, והחברים מתאימים את עצמם להנחיותיו.

מתקיימים יסודות ברורים של שליטה, גם באמצעות מנגנונים פורמליים (תקנונים, וועדות), וגם באמצעות לחץ קבוצתי מתמיד ומשמעותי שפועל על החברים כל הזמן, הן פסיכולוגית-רוחנית והן חברתית.

בד בבד מופעלים סנקציות על מי שלא ממלא אחר הכללים וההוראות. לדוגמא, מי שלא הגיע לשיעור לילה, מתדפקים על דלתו כדי להביאו ואם עדיין לא הגיע עשויות להיות מופעלות עליו סנקציות” (מתוך תצהיר עדות של רחל ליכטנשטיין מיום 17.1.16 אשר הוגש מטעם הנתבע במסגרת התביעה, עמ’ 6).

הפסיכולוג נחי אלון מצייר בחוות דעת המומחה שהגיש מטעם הנתבע במסגרת התביעה, תמונה דומה, המבוססת על ניתוח תצהירים של אנשים שהיו חברים בבני ברוך ובני משפחות של אנשים בקבוצה [תצהירי העדים מ.ד., ו.נ., ל.ו., ב.ק., א.ק.].

לפי אלון, “כל התצהירים מדברים על מנהיג התנועה כמי שנראה בעיני אנשיו במונחים על-אנושיים: בעל סמכות מוחלטת הנובעת מהקשר המיוחד שלו עם הבורא כ’צינור’ המקשר בין הבורא לבין אנשים, בעל יעוד מוחלט, דהיינו להציל את האנושות מחורבן אפוקליפטי, ובעל יכולות מוחלטות.

הוא נתפס כמי ש”עבר את המחסום” שהגיע למקומו זה בזכות יגיעתו, ומצוי בעת ובעונה אחת בעולם הגשמי והרוחני; שהוא מעל לכל טעות, ביקורת וספק” (מתוך חוות דעת מומחה של הפסיכולוג נחי אלון אשר הוגשה כראיה מטעם הנתבע במסגרת התביעה ביום 21.1.16, עמ’ 45).

הרב מיכאל לייטמן כמנהיג בלתי מעורער

ליכטנשטיין מדגישה כי “הקבוצה כולה מתנהלת סביב ה”רב” מיכאל לייטמן. המנהיג הבלתי מעורער.

המנהיגות בראשותו של לייטמן מכתיבה כיצד על החברים בקבוצה להתנהל, להתנהג, “מעודדת” עם מי להתחתן, מכתיבה איך לחנך את הילדים, היכן לגור וכן הלאה.

לייטמן מתאר את היחס האידאלי לנשים בקבוצה – “לשרת לגברים”

לחצו לצפייה בקטע משיעור של לייטמן באתר קבלה לעם

לייטמן נתפס כמי שמצוי בדרגה רוחנית עליונה וייחודית בדורו (האדם היחיד החי כיום ש”עבר את המחסום” ולפיכך שרוי בעולם הרוחני), הצינור של האנושות כולה אל הבורא, שיש לפעול בהתאם להוראותיו ומסריו. הוא הצודק בכל אמירותיו, הוא בעל הכוח לחסוך מהאנושות גורל אפוקליפטי של ייסורים, הוא מי שלא יכול לטעות.

הערצה והסגידה גוררת אף נתינה מוגזמת מצד התלמידים ללייטמן ולקבוצה באופן אישי כמו עזרה בצרכיו האישיים (דירתו, מלבושיו), והתנדבות לקבוצה (ניקיון השירותים) והגנה על המנהיג מפני העולם החיצוני” (מתוך תצהירה של גב’ ליכטנשטיין, עמ’ 5). לפי ליכטנשטיין, “ההתקדמות הרוחנית טמונה בהשתייכות לקבוצה ובביטול העצמי ביחס לקבוצה.

אין דרך נוספת להגיע לאושר, לאמת ולהצלחה מלבד הדרך של לייטמן” (שם, עמ’ 6).

בתצהיר עדותו הראשית, מתייחס אהרון אפלבאום, שנתבע ע”י בני ברוך ואשר הינו אב לחבר בבני ברוך, לציות של חברי הארגון לדרישותיו השונות של לייטמן: “הציות” ללייטמן ולהנהגה של בני ברוך ואי הפעלת כל שיקול דעת עצמאי באה לידי ביטוי בעניין ה”דתיות”.

כשנכנס בני לבני ברוך, היתה התפיסה של לייטמן שהחברים בקבוצה הפנימית צריכים להתנהג כדתיים (באופן סלקטיבי, לפי מה שלייטמן אמר).

במעגלים חיצוניים יותר זה לא נדרש.

בני התנהל בהתאם, והחל למשל, כאמור, לשמור שבת”(מתוך תצהיר עדות ראשית של אהרון אפלבאום מיום  16.1.16, אשר הוגש מטעמו במסגרת התביעה, עמ’ 4).

אפלבאום ממשיך ואומר כי “כל חיי המשפחה התנהלו סביב ההוראות של לייטמן.

למשל, היתה להם תפיסה, שאסור להראות לילדים שום דבר שהוא האנשה (דמויות וולט דיסני או משהו דומה)” (שם, עמ’ 4).

לייטמן מדבר על הצורך להיתגרש מאישה שמתנגדת “לדרך” בבלוג שלו

כיצד מתנהל ארגון בני ברוך תחת הנהגתו של הרב מיכאל לייטמן?

לפי אלון, “ארגון שהאידיאולוגיה הבסיסית שלו היא אמונה במנהיג ותורה בעלי סמכות מוחלטת שמעל להבנה אנושית ‘רגילה’ וספק אנושי, יתנהל מטבעו כארגון סמכותני, היררכי ובלתי-דמוקרטי. (…

כל התצהירים מתארים את התנועה כארגון המכוון באופן בלעדי על ידי הרב, שסמכותו מוחלטת ובלתי מעורערת.

הוא משמש הן כמנהיג הרוחני, הן כמנהיג הניהולי והן כמנהיג הקהילות” (מתוך חוות דעת מומחה של הפסיכולוג נחי אלון, עמ’ 45).

אלון טוען כי מעמדו של לייטמן בארגון משפיע על מידת השקיפות של פעילותו: “בתנועה המתנהלת על ידי מנהיג מושלם אין צורך בשקיפות:

ההנחה היא שהכל מתנהל לשם שמיים, וזאת אף בארגון כלכלי חובק עולם התרחקות מן העולם הסובב:

ישנה חלוקה דיכוטומית בין “האחוז האחד” (הקבוצה/היהודים/ישראל) לבין יתר ה99 (“גויים/בהמות”)” (שם, עמ’ 46).

בתצהירו, אפלבאום מאשר את מסקנותיו של אלון: “משיחותיי עם בני ועם חבריו בבני ברוך אני יודע שהם מאמינים באמונה שלמה, שדרכם – קרי דרכו של לייטמן – היא הנכונה.

הם מאמינים שרק דרכו היא הנכונה. הם מאמינים שזו הדרך היחידה להביא לתיקון עולם, להציל את האנושות. הם מאמינים לא רק שהאחרים “טועים”, אלא שהאחרים נמצאים ברמה רוחנית נחותה ביחס אליהם, תלמידיו של לייטמן.

(…) לייטמן הוא כמובן ברמה רוחנית עליונה בפני עצמו, ולאחריו תלמידיו הוותיקים ביותר, וכן הלאה. ואילו מי שאינו מצטרף לדרכם, קל וחומר מי שמביע אי הסכמה, הוא מעבר ל”בור”, הוא מחבל בסיכוי להביא גאולה לעולם” (מתוך תצהירו של מר אפלבאום, עמ’ 5).