ההרגשה בזמן השיעורים והאירועים הרוחניים המשמעותיים:

1. בשיעורים פעמים רבות הייתה לי תחושה שהחומרים חוזרים על עצמם כמו מנטרה, אך לייטמן תמיד הסביר שכך נדמה לאנשים כאשר הם לא מתפתחים – הכל נראה אותו דבר. כשמתפתחים נכון לדבריו השיעור כל פעם יישמע כמו משהו חדש. אז ידעתי שהאחריות על תפיסת השיעורים היא עלי ולא שאלתי את עצמי שאלות.
2. בכנסים של בני ברוך יש אנרגיות שלא מהעולם הזה. אם אדם חווה ריקנות פנימית כלשהי האנרגיה ממלאת אותו והוא לא מסוגל להתנתק.
3. בדיעבד אני חושבת שהיו כנסים שבהם היינו במצב של “פסיכוזה קולקטיבית”: לדוגמא בכנס ערבה 2012 (שהיה מועבר לגברים בלבד) אנחנו, הנשים, צפינו בשידור ישיר באינטרנט באותו לילה כשירד להם גשם חזק רבות מאתנו התעוררו ספונטנית משינה, התחלנו להתכתב באס.אמ.אסים, כתבנו כל מיני דברי התפעלות ובאמת האמנו שזה קרה בגלל ההתעלות הרוחנית המיוחדת שהייתה לגברים בזמן הכנס.
4. תמיד בכנסים התחושה הייתה מין מיקס של עייפות מוחלטת (עקב חוסר שינה וריבוי פעילויות) וציפיה שהעולם יראה ממש אחרת אחרי שנצא מהכנס. היו לי מחשבות בשיעורי כנס שעכשיו אני אצא ממנו, אפתח למשל אתר חדשות – ולא אמצא שום זכר למלחמות, רעב, מחלות – עד כדי כך תחושה שאנחנו פה מתקנים את העולם הייתה שולטת בי.

מתוך: תצהיר א’ ללא פרטים – תביעת עמותת בני ברוך נגד אהרון אפלבאום

לעמוד התצהיר הראשי – לחצו כאן
לקריאת כל התצהירים שהוגשו בתביעתם של בני ברוך נגדי – לחצו כאן