ההשפעה של בני ברוך על חברי הקבוצה

1. חשוב לי להדגיש שגם בדיעבד אני לא סבורה שבני ברוך “עבדו” עלי. אני עדיין מאמינה שלימוד תורת הנסתר (קבלה) ומימוש עקרונותיה בחיי יום-יום זו שיטה טובה להתפתחות הרוחנית, אך היום אני גם מבינה ששיטות של בני ברוך היו לרוב גסות, קיצוניות וחסרות בסיס יהודי אמיתי.
2. בבני ברוך ישנה התנהלות בעייתית אשר עלולה לגרום בחלק מהמקרים סיבוכים לחברים בקבוצה.
3. לדעתי, לאנשים עם מבנה אישיות פחות יציב (אישיות פחות מגובשת), יש סיכוי לצאת מהפרופורציה הבריאה בדבקות שלהם בלייטמן ובהוצאה לפועל של כל הוראותיו.
4. באופן אישי, אני מרגישה שכשהצטרפתי לבני ברוך לא היתה לי אישיות בשלה והיכולת שלי לחשיבה ביקורתית לא הייתה מפותחת מספיק. זו הסיבה שנכנסתי לבני ברוך באופן טוטאלי ולא מאוזן.
5. יש אנשים ששומרים על הגבולות שלהם ולא מתמסרים במאה אחוז. לעומתם יש אנשים בעלי מבנה אישיותי שגורם להם להתמסר ולפתח קשר תלותי כלפי הקבוצה. עבור אותם אנשים ההתמסרות לקבוצה היא מאד מושכת בגלל ההשתייכות לקבוצה. אותו אדם מרגיש שפתאום יש לו משפחה של 300 אנשים. המשיכה היא אדירה.
6. אחת הבעיות היא שלייטמן והנהגת בני ברוך נוטעים בחברים את התחושה שבני ברוך זה הדבר היחיד שיש. מעודדים את החברים להכריז מלחמה על האגו ולפתוח במירוץ אינסופי ”לפרוץ את המחסום” (כלומר: להצליח להגיע להתעלות רוחנית, לחיות בעולם הרוחני והגשמי בו זמנית).
7. לייטמן כל הזמן אמר לחברים שעליהם להתעלות מעל הטבע האנושי שלהם, והמסר מחלחל כך שבני ברוך נוטעים באנשים את התחושה שהם מסוגלים להגיע להתעלות הרוחנית הזו, ונמנעים מלהציג את הצד השלילי של המאמץ הזה – התנתקות מהעולם הגשמי.
8. המאמץ הזה גורם לאנשים רבים להגזים. ראיתי אנשים שממש עברו לגור במרכז בני ברוך (כלומר הלכו הביתה רק לשעות שינה מעטות) כדי לא לעשות שום דבר חוץ מהפצה ולימוד. אני לא רוצה לפרט כאן שמות של אנשים פרטיים אבל אם אשאל אוכל לנקוב בשמות של אנשים כאלה.
9. האווירה כללית בבני ברוך מעודדת התנהגות כזאת ולא מגבילה אותה. כשמישהו מקדיש עוד ועוד זמן להפצה, מעלים אותו על הבמה בשבת ומשבחים אותו, מביעים כלפיו “התפעלות” (זהו מונח בטרמינולוגיה הפנימית של בני ברוך).
10. אני זוכרת שחוויתי תחושת יראה ממשית כלפי לייטמן. הרגשתי שהוא קורא מחשבות ושהוא נמצא בעולם רוחני. אני זוכרת שפעם בסדנת לימוד הוא התיישב במקרה לידי ואני כל כך חששתי מנוכחותו שניסיתי לזוז בכיסא שלי ולהתרחק, בגלל שהרגשתי ממש לא בנוח בקרבת אדם גדול כל כך.
11. בני ברוך טיפחו בחברים תחושת יראה כלפי לייטמן:
12. ללייטמן היתה יכולת להעביר מסרים מבלי לומר אותם מפורשות. כך למשל, לייטמן היה מדבר בשיעוריו איך צריך להתייחס לרב (לכאורה לכל רב, לא אליו ספציפית): כבעל מדרגה עליונה, כמי שיש לך הזדמנות להתבטל כלפיו, וכך לגדול מבחינה רוחנית (בטרמינולוגיה של בני ברוך: “להתבטל” כלפיו – לבטל את דעתך מפני דעתו).
13. העיסוק המרכזי של חברי בני ברוך היה למצוא תחבולות איך לממש את כל הרעיונות של הרב לייטמן.
14. דוגמה נוספת לתחושת היראה של החברים כלפי לייטמן היא בפרשת “הגן הגלובלי”. מדובר בגן ילדים המצוי צמוד למרכז בני ברוך והמיועד לילדי חברי בני ברוך. גם בני המשיך ללכת לגן זה בשנה שלאחר עזיבתנו את הקבוצה. בשנת 2013 קיבלנו, יחד עם כל הורי הילדים בגן, דוא”ל מלייטמן שבו סיפר כי הגיעו לידיעתו טענות על הזנחה חמורה וטענות לעבירות מין ואלימות כלפי ילדי הגן, וכי לאור כך בכוונתו להסיר את השגחתו מהגן [בדיעבד התברר כי המכתב ככל הנראה זויף על ידי בנותיו של לייטמן – רחל (היו”ר המייסדת של עמותת לגדול בכיף) ויעל לייטמן].
15. בתגובה למכתבו המבהיל של לייטמן החל שרשור מיילים בין הורי ילדי הגן, חברי בני ברוך. התגובות היו לא פחות ממדהימות: ההורים שהרגע התבשרו שילדיהם נפלו, אולי, קורבן לעבירות מין ואלימות, לא דרשו הוצאת הילדים מהגן או סגירתו, ואף לא דרשו לערב את המשטרה בבדיקת הטענות, אלא התמקדו ב”סיכון” האמיתי מבחינתם – שלייטמן יסיר השגחתו מהגן. חלק מההורים התייחסו לעבירות לכאורה כאל ניסיון שהם נדרשים לעמוד בו כדי להוכיח את מחויבותם להתקדמות הרוחנית.
16. העתק המכתב החתום על ידי לייטמן להורי הגן הגלובלי מצ”ב ומסומן נספח 2.
17. העתק שרשור הדוא”ל בין ההורים בעקבות מכתבו של לייטמן מצ”ב ומסומן נספח 3.
18. חשוב לי לציין שאני הכרתי את מנהלי הגן ולא האמנתי לטענות הקשות כיוון שהם אנשים טובים ובגלל שהבן שלי אהב ללכת לגן.

מתוך: תצהיר א’ ללא פרטים – תביעת עמותת בני ברוך נגד אהרון אפלבאום

לעמוד התצהיר הראשי – לחצו כאן
לקריאת כל התצהירים שהוגשו בתביעתם של בני ברוך נגדי – לחצו כאן