הנסיבות שהביאו לעזיבתי את בני ברוך

1. במהלך שנותינו בבני ברוך חלה הידרדרות במערכת היחסים ביני ובין בעלי. להערכתי, הלחץ התמידי בו היה בעלי שרוי והמחסור הקיצוני בשעות שינה הפכו אותו לאדם עצבני.
2. שנינו הקדשנו את כמעט כל זמננו לעבודה ולהפצה. כך למשל, בתקופה שעבדתי בבית החולים, נהגתי לעבוד משמרות של כ-24 שעות, 9-10 פעמים בחודש וזאת בנוסף לעבודה שוטפת כל יום משעה 8 עד 16.
3. כשלא עבדתי, הייתי שומעת שיעורים של לייטמן או מתנדבת במפעל ההפצה. להערכתי התנדבתי כ-15 שעות שבועיות בתקופה זו, בממוצע.
4. גם בעלי עבד במשרה מלאה, ובנוסף הקדיש שעות רבות נוספות מדי יום לניהול מחלקת המוזיקה שעליה היה מופקד בבני ברוך ולפעילויות הפצה אחרות. הוא נהג לקום בשעה 2:30 לשיעור בוקר, ולשם כך הלך לישון מוקדם ככל שיכל.
5. כתוצאה מאורח חיים זה לא הרבינו להתראות. בתקופות העמוסות ביותר היינו מתראים פעמיים-שלוש בשבוע בלבד.
6. באותה תקופה בנינו טופל על ידי שתי מטפלות (שתיהן חברות בני ברוך): אחת טיפלה בו בשעות היום והשניה טיפלה בו בלילות בהם הייתי תורנית בבית חולים. בין גיל שלוש וחמש הלך בנינו לגן הגלובלי הצמוד למרכז בני ברוך (ומופעל על ידי חברי בני ברוך, בהשגחת הרב לייטמן) וכמעט ולא הייתי רואה אותו.
7. בתקופת חברותנו בבני ברוך נעשה בעלי אדם קשה ואגרסיבי, גם כלפיי.
8. תופעות אלה של תוקפנות נעלמו בהדרגה כשעזבנו את הקבוצה.
9. בזמן שהיינו בקבוצה, חוויתי שהיחס לנשים בקבוצת בני ברוך היה בעייתי, בלשון המעטה.
10. שנתיים-שלוש לפני עזיבתי את בני ברוך התחלתי לשים לב לזלזול בנשים שהיה מורגש בעיקר באווירה הכללית בקהילה של בני ברוך, היה מורגש שהוא נובע מהיחס של רב לייטמן. חברות ותיקות בקבוצה סיפרו לי שבשנים הראשונות הוא היה מגרש את הנשים מהמרכז ואומר להן ללכת לסרוג. כמה פעמים שמעתי אותו אומר שאשתו סבלה הרבה מהאופי שלו. אמירה הזאת מהווה דוגמה לכך שמצד אחד לייטמן לא אמר בפרוש להתייחס רע לנשים, אך בהיותו מנהיג מוערץ בהחלט נתן לגיטימציה ליחס גרוע לאישה במשפחה. לא פעם ולא פעמיים נתקלתי בתופעה שחומר לימוד על מבנה של עולמות רוחניים (בהם מדובר על חלקים גבריים וחלקים נשיים) נתפס ומתפרש על ידי התלמידים בצורה מילולית. לדוגמא לגיטימי היה לקרוא לאישה “מלכות” או “נוקבא”, וכולם היו יודעים שזה החלק הכי אגואיסטי בכל המבנה, שיודע רק לקבל. היום אני מבינה שהיה מדובר על סטיגמות והפשטה מוחלטת של החומר הקבלי.
11. הרגשתי שיש מסר בין השורות שמעודד או מאפשר תוקפנות והוצאת תסכול של הגברים כלפי נשותיהם – וייחסתי את התוקפנות של בעלי כלפיי ללחצים והמסרים המועברים לו בבני ברוך.
12. כך למשל, היו מקרים בהם ראיתי שהשיעור היומי של הרב לייטמן עוסק בתפקידה של האישה (למשל, בכך שלא טוב לאישה לרצות דברים מהעולם הזה מבעלה, כיוון שעליה ללמוד לרצות דברים נכונים כמו התקדמות רוחנית של בעלה, ביטול שלו כלפי הקבוצה, ועל ידי כך מובטחת לה התפתחות רוחנית גם כן). ידעתי שבאותו יום בעלי יבוא הביתה ויתפרץ עלי בזעם אם אבקש ממנו משהו או שייראה לו שאני לא מתאמצת מספיק לקדם אותו ברוחניות.
13. ראו למשל דוגמא לדברים מעין אלה שהעביר בשיעורו לייטמן (זו דוגמא אחת מיני רבות) בתמליל שיעור בוקר מיום 16.11.2011 שנשלח לכל החברים בדוא”ל ושבו נכתב:
14. “כדי להגיע לדבקות בינינו צריכים להתחבר להתאחד להתנתק מהעולם המפריע כי אנחנו קטנים צריכים לחזק זה את זה אם ניקח ספרים אני מבין שאתה לא קראת אותם מהחינוך שלך לא מתאים אם תקרא על הקבוצות מקובלים מה הם עשו הם העשו פעולות הרבה יותר חריפות בלבודד את עצמם מהעולם וקצת להיות בהתבודדות אפילו בעל שם טוב וחסידים צוחק על ברסלבים למה להתבודד ביער זה הכל ממנהגי מקובלים…
15. המגמה להיות אחד ואותה המגמה להתנתק מהכל כולל הבית כולל הילדים ואשה והכל כך אנחנו צריכים להתנהג בתוך הקבוצה הפנימית שלנו (עמ’ 21-22 לתקנון)
16. העתק תמליל שיעור הבוקר מיום 16.11.2011 מצ”ב ומסומן נספח 1.
17. כך למשל, על מנת לקדם אותו ברוחניות נטלתי על עצמי את התפקיד להעיר אותו ב-2:30 בבוקר לשיעור בוקר. בגלל העייפות של שנינו, לעתים לא הצלחתי להעיר אותו, או שלא הייתי מתעוררת בעצמי. באותם מקרים, אם פספס או איחר לשיעור, בעלי היה מתפרץ עלי בהתפרצויות זעם קשות, ומשתמש באלימות מילולית כגון דברי השפלה ואיומים להתגרש ממני. ידעתי שעבורו, להפסיד שיעור בוקר משמעו “בזבוז” של יום, אובדן הרוחניות לאותו יום.
18. התפרצויות הזעם האלה קרו מדי פעם גם ביחסיו עם אנשים אחרים: היו מקרים בהם בעלי היה מסתבך במריבות ואפילו פעם או פעמיים בקטטות כיוון שהיה לו קשה לשלוט בכעסו. בעלי הוא אדם מאד אידיאליסט וקפדן באופי שלו, והדרישה להתמסרות מוחלטת לבני ברוך השפיעה עליו מאד חזק. כל התנהגות שהוא תפס כהפרעה להתקדמות הרוחנית שלו גרמה לו לזעם.
19. כך למשל פעם אחת הסתבך בקטטה עם חבר, במהלך תורנות של תרגום סימולטני של שיעור של לייטמן. הם רבו למי תהיה הזכות לתרגם ראשון – בעלי היה כל כך נחוש לעשות את התרגום בעצמו שכשהבחור השני ניסה לקחת ממנו את האוזניות ו”להשתלט” על עמדת התרגום הם הגיעו לאלימות פיזית. בעקבות אותה קטטה הורחק בעלי לשבוע ממרכז בני ברוך.
20. כאמור, התפרצויות הזעם הללו נעלמו בהדרגה לאחר שעזבנו את בני ברוך.
21. הבעיות בזוגיות לא היו רק אצלנו. מבין יתר נשות חברי הקבוצה, זכורים לי לפחות שלושה מקרים של נשים שסבלו מאלימות מילולית או פיזית. אני לא מעוניינת לפרט כאן את השמות של אנשים פרטיים אבל אם אשאל על כך אוכל לתת שמות.
22. בני ברוך לא נתנו מענה לבעיות האלה.
23. זכור לי למשל מקרה של חברה שידה נשברה. הבנתי שבעלה הוא זה ששבר את ידה וקיבל צו הרחקה ממנה, ושמעתי ששיקר לגבי זה לקבוצה ובגלל זה הורחק מהקבוצה לפרק זמן מסוים.
24. בשנה האחרונה שלנו בבני ברוך, בשנת 2012, נודע לי שהיו כ- 15 מקרי גירושין בקבוצה (מתוך כ-300 חברי הקבוצה הפנימית). זה הדליק נורה אדומה אצל הדירקטוריון הרוחני (ההנהגה הפורמלית של קבוצת בני ברוך) והם התחילו לנסות להעלות את חשיבות נושא המשפחה, והקימו ועדה של נשים שיעשו ”הפצה פנימית” של תכנים בנושאי המשפחה.
25. אותה ועדה הזמינה פסיכולוג רוסי ידוע (אנטולי אוליינוב, תלמיד וותיק מקבוצת מוסקבה) שהוא תלמיד של לייטמן, להנחות קבוצה של עשרים זוגות למעין ”טיפול קבוצתי” של פגישה אחת. מספר המקומות היה מוגבל ואנחנו נרשמנו לקבוצה, שנועדה למי שסובלים מבעיות זוגיות.
26. זכור לי שבפגישה נדהמתי מכמות הכאב ותחושת ההזנחה שחשו הנשים שהיו בקבוצה. לכל אחת כמעט היה סיפור קשה, ורבות דיווחו על התפרצויות כלפיהן.
27. כשהיחסים ביני ובין בעלי המשיכו להידרדר, החלטתי באביב 2012 לפנות לועדת חברה ולבקש עזרה. פניתי אליהם בגלל שחלה החמרה מסויימת נוספת בהתנהגות של בעלי כלפי, עד כדי כך שיום אחד בעלי אמר לי לא לחזור הביתה (הייתי אמורה לחזור אחרי תורנות לילה) והעברתי יום שלם אצל אמי עד שהוא נרגע.
28. אסביר שועדת חברה היא אחד מהגופים בקהילת בני ברוך. היא משמשת כמעין ועדת משמעת ולעתים מטילה סנקציות על חברים המפרים את כללי הקבוצה או את התקנון. פניתי לקבוצה מאחר וקיוויתי שהם ישפיעו על בעלי ויוכלו לסייע בריסון כעסים שלו כלפי.
29. באותה שיחה דיווחתי על בעיות ביני לבין בעלי.
30. מובן שהדיווח לועדת חברה אמור היה להיות חסוי. עם זאת, זמן קצר לאחר מכן נתקלתי באחד מהחברים הבכירים בבני ברוך, אדם בשם א’ א’, שלא היה חבר בועדה אך ידע על הבעיות שלנו. שוחחנו שיחת חולין ובמהלכה הוא אמר לי, בהתבדחות, שעדיף לא לעשות עוד ילדים עם בעלי ושאם ימשיך לעשות לי בעיות, בני ברוך ימצאו לי בעל אחר.
31. [על מנת להסביר את הערתו של א’, אציין שבעבר חברי הקבוצה הפנימית היו חייבים להיות נשואים. היום הקבוצה גדלה וזו כבר לא חובה, אך עדיין מקובל מאד שחברי הקבוצה יהיו נשואים וכשאדם אינו נשוי נוהגים לצחוק עליו ולהפעיל לחץ חברתי להינשא.
32. בבני ברוך ישנה אישה שתפקידה לשדך בין החברים. במקרים רבים אנשים שהתגרשו נישאו תוך זמן קצר לבני זוג חדשים אשר חברים בבני ברוך גם הם].
33. באותו זמן חשבתי שההערה הזו היא לא מנומסת אבל לא התרגשתי ממנה יותר מדי. הרגשתי שבאיזשהו מקום אני אפשרתי לשיחה הזאת להתקיים – הייתי מחפשת תמיכה וכנראה לא עצרתי אותו בזמן כשהתחיל להתעניין מה מצב היחסים עם בעלי.
34. כמה חודשים לאחר מכן, בשיחה עם בעלי, הזכרתי את ההערה של מר א’ בהערת אגב. לא הערכתי נכון את הפגיעה שיחווה בעלי מאותה הערה חסרת-טעם: הוא מאד נפגע וכעס, כיוון שאותו א’ היה חברו-לעבודה בפעילות ההפצה, והיה ביניהם קשר קולגיאלי.
35. בני ברוך מדברים הרבה על כך שקונפליקטים בינאישיים הם הזדמנות להידברות, ושניתן להגיע לצמיחה רוחנית מתוך דיאלוג. בעלי רצה לפתור את הכעס שלו על אותו א’ בהידברות, ורצה גם שא’ יתנצל בפניו.
36. מאחר וכעס מדי מכדי לדבר עם א’ עצמו, סיפר לי בעלי שהוא פנה לשלושה חברים בכירים בבני ברוך וביקש מהם לקדם תהליך של גישור והתנצלות בינו ובין א’, כדי שיוכל לסלוח לו. אותם שלושה חברים לא נענו לפנייתו. אחד מהם אפילו התחיל להזכיר לבעלי כל הסיטואציות בהן לדעתו הוא לא צדק.
37. בעלי סיפר לי שכששמע את הדברים הללו זעם כל כך שניתק את הטלפון ובלע כמות כ-30 כדורים שונים מאלה שמצא במגירת התרופות שלנו, ומיד התקשר אלי. באותה שעה הייתי בתורנות. מיהרתי הביתה ונסענו לבית חולים, שם עבר שטיפת קיבה ולמחרת שוחרר הביתה במצב טוב.
38. כעבור 4 ימים הודיעו בני ברוך לבעלי שהוא מורחק מבני ברוך. על מנת להימנע מתוצאה זו, שהיתה התגשמות הפחד הכי גדול שלנו, אספתי חוות דעת של שלושה אנשי מקצוע (שני פסיכיאטרים ופסיכותראפיסט) לפיהן מצבו הנפשי של בעלי תקין והוא איננו אובדני.
39. ועדת חברה סירבה לשנות את החלטתה ונאמר לי שבעלי יוכל לחזור לקבוצה בהדרגתיות ושעליו לחכות שלושה חודשים כדי להגיש בקשה כדי לחזור. קיבלתי רמז שהם רוצים שהוא יכתוב מכתב שבו יתחנן לחזור, והרגשתי שהם מנסים להשפיל אותו, כפי שעשו לאדם אחר (שחווה משבר נפשי חמור הרבה יותר וביקש לחזור לבני ברוך בעבר).
40. בעלי נפגע מאד מההתנהלות כלפיו, אחרי כל השנים וההשקעה שלו בארגון, ולאחר שכמה ניסיונות שלו לחזור לקבוצה נדחו, החליט לא לנסות יותר לחזור לקבוצה.
41. אני המשכתי לראות עצמי חברה בבני ברוך לתקופה של כמה שבועות נוספים, ואז החלטתי שלא אוכל להמשיך להתקדם באותה קבוצה אשר סילקה את בעלי.
42. אני מעריכה שלולא סולק בעלי מבני ברוך עדיין היינו היום חברים בקבוצה.

מתוך: תצהיר א’ ללא פרטים – תביעת עמותת בני ברוך נגד אהרון אפלבאום

לעמוד התצהיר הראשי – לחצו כאן
לקריאת כל התצהירים שהוגשו בתביעתם של בני ברוך נגדי – לחצו כאן