- מרגע שנכנס לקבוצה הפנימית, הקדיש מ’ כמעט את כל שעותיו (מלבד שעות העבודה, עד שהפסיק לעבוד) לבני ברוך.
- סדר היום שלו כלל קימה ב-2:30 בבוקר לשיעור. בין השעות 3-6 היה בשיעור. אח”כ היה נוסע למקום עבודתו, ישן באוטו שעה-שעתיים והולך לעבוד.
- יום או יומיים בשבוע היה נוסע להתנדב בבני ברוך אחרי העבודה, חוזר בעשר הביתה והולך לישון.
- בשאר ימות השבוע חזר הביתה בסביבות בשבע, אוכל ארוחת ערב, ובשעה שמונה כולנו היינו צריכות להיות בשקט כי מ’ הלך לישון כדי לקום לשיעור. הוא אמר שכך הורה לייטמן לעשות. כך, במשך חודשים לא היינו רואות אותו.
- כשהתלוננתי מ’ אמר לי שאין לי מה להתלונן כי לפי לייטמן מספיק לתת לאישה שבע דקות ביום.
- זכור לי שמ’ אמר לי בשלב מסוים שלייטמן הורה לגברים לבלות ערב אחד בשבוע עם בני משפחתם, בלי לעסוק בהפצה. הוא הקפיד למלא אחר הוראתו של לייטמן, אבל באותם ערבים, כשהיינו יוצאים יחד, הוא היה עייף מכדי לתקשר אתנו, או שהיה מבלה את כל הערב בבדיקה בטלפון הסלולרי שלו מה לייטמן כתב ברשתות החברתיות. אני זוכרת שבשלב מסוים נזפתי בו שהוא מבלה אתנו רק בגלל שלייטמן אמר ולא בגלל שהוא רוצה בחברתנו.
- מ’ סירב לנסוע לבילויים וסופי שבוע אתנו כדי לא להפסיד שיעורים במרכז בני ברוך. אם בכל זאת שכנעתי אותו לנסוע, היה מתעורר באמצע הלילה כדי לשמוע את שיעור בוקר באתר האינטרנט של בני ברוך (השידורים נגישים לחברי הקבוצה לצפייה ישירה בזמן אמת באינטרנט), ואז היה ישן חצי יום. הטיולים הפכו מכיף לסיוט כיוון שהיה עייף. לי נמאס להציע לו לבלות כי תמיד הגיב כאילו אני מנדנדת לו ומפריעה לו בלימודי הקבלה.
- בקיץ של שנת 2008, כמה חודשים לפני גירושינו, ביקשתי ממנו שניסע יחד לחופשה זוגית בסקנדינביה, בלי הילדות. קיוויתי שאם יתפוס מרחק ממרכז בני ברוך, ייזכר כמה חשובה היתה לו המשפחה והזוגיות, ויחזור לעצמו. הטיול היה אכזבה נוראית עבורי: מ’ היה בחיפוש מתמיד אחר חיבור לאינטרנט בלילות כדי שיוכל לשמוע את שיעורי הבוקר, ובמהלך היום היה ישן באוטובוס (כיוון שהיה ער בלילה) או שהיה יושב ימים שלמים ומאזין להקלטות של שיעורים של לייטמן באוזניות.
מתוך: תצהיר ו’ ללא פרטים – תביעת עמותת בני ברוך נגד אהרון אפלבאום
לעמוד התצהיר הראשי – לחצו כאן
לקריאת כל התצהירים שהוגשו בתביעתם של בני ברוך נגדי – לחצו כאן