השינויים בהתנהגותו של מ’ לאחר הצטרפותו לקבוצת בני ברוך

יחסו של מ’ ללייטמן

1. מ’ הזמין אותי לבוא לשיעורים הפתוחים ביום שישי ואני באתי בשמחה כמה פעמים ואפילו הזמנתי חברה להצטרף. הגעתי לכארבעה-חמישה מהשיעורים שבימי שישי, שהיו פתוחים לציבור הרחב. אולם באותם שיעורים שמעתי דברים שהטרידו וקוממו אותי. לייטמן היה אומר: “המטרה שלכם היא להקשיב. אתם לא יכולים להבין כלום כי הכלי שלכם לא מפותח. בעתיד אתם תבינו את הדברים שלי” ודברים ברוח דומה.
2. כמורה, התרעמתי על הגישה הזו. אם מישהו לא מבין, צריך להסביר בדרך אחרת, לא להשתיק אותו ולומר לו שיבין בהמשך. לייטמן סירב להשיב לשאלות הקהל, אלא היה חוזר על דבריו פעם נוספת או מסרב לענות. המסר היה שמי שלא מבין אינו מספיק מפותח רוחנית כדי להבין.
3. הדבר השני שהפריע לי היה העיסוק האובססיבי בהפצה. לייטמן חזר שוב ושוב על הטענה שככל שנביא למרכז יותר אנשים, כך נתקדם יותר רוחנית. לא הבנתי מה הקשר בין הדברים והטענה כולה נראתה לי תמוהה ולא רוחנית בעליל.
4. לעומתי, מ’ קיבל את הדברים של לייטמן ללא כל ביקורת.
5. על רקע זה התחילו ויכוחים בינינו בבית. אני הייתי יוצאת מהרצאה ואומרת שלא הבנתי כלום, והוא היה אומר שאני אשמה כי אני לא פתוחה לזה, שלייטמן אדם גדול רוחנית ולא יתכן שהוא טועה. טענתו העיקרית היתה “מי אנחנו שנבקר אותו?”.
6. כשעימתתי את מ’ עם הטענה שלייטמן קנה את תעודת הדוקטורט שלו בכסף (טענה שמופיעה באתרים שונים באינטרנט) מ’ הסכים עם הטענה ואמר שזה מהלך ראוי כיוון שמותר ללייטמן לשקר כי האמצעי מקדש את המטרה, כל דרך היא מקובלת לשם הפצת חוכמת הקבלה.

מתוך: תצהיר ו’ ללא פרטים – תביעת עמותת בני ברוך נגד אהרון אפלבאום

לעמוד התצהיר הראשי – לחצו כאן
לקריאת כל התצהירים שהוגשו בתביעתם של בני ברוך נגדי – לחצו כאן