אני הח”מ, גב’ ***************, מספר ת.ז. *************, לאחר שהוזהרתי לומר את האמת ושאהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר/ה בזאת כדלהלן:
אני עושה תצהירי זה כתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע בת.א. 23862-03-13 עמותת בני ברוך נ’ אהרון אפלבאום.
פרטים אישיים
- אני ילידת שנת 1986, נולדתי במוסקבה למשפחה ממוצא יהודי, אך אינני יהודיה לפי ההלכה.
- אני בוגרת תואר שני בכלכלה וניהול באוניברסיטת מוסקבה ((RGTEU.
- עברתי להתגורר בישראל בשנת 2007 לאחר שנישאתי לב’ ו’, חבר קבוצת בני ברוך. לאחר שהיכה אותי התלוננתי במשטרה בספטמבר 2013 ונישואינו בוטלו על ידי ביהמ”ש בשנת 2015. מיד לאחר שהתלוננתי במשטרה (בספט’ 2013) ב’ נעצר ובאותו יום סולקתי מבני ברוך.
- כיום אני מתגוררת בפתח תקווה, אני גרושה ומטופלת בשני ילדים, ילידי 2009 ו-2012.
נסיבות הצטרפותי לבני ברוך
- בשנת 2006 הייתי סטודנטית במוסקבה.
- באותה תקופה התגוררתי עם בן זוגי מזה שנתיים. יום אחד נתקלתי בפלייר שהציע ללמוד את סודות טעם החיים. הסתקרנתי וכשביררתי הסתבר שמדובר בלימודי קבלה. הלכתי לשיעור עם בן הזוג שלי. בשיעור לא הבנתי כלום אבל חשתי תחושה חזקה שאני רוצה לבוא שוב. כך התחלתי ללמוד במסגרת “הקבוצה הצעירה” של בני ברוך במוסקבה, שלושה ימים בשבוע.
- מאד מהר התחלתי להיות כל יום במרכז בני ברוך במוסקבה. רציתי רק להיות מקובלת ו”לעבור את המחסום” – כלומר, לחיות בשני העולמות (הגשמי והרוחני) ביחד – כפי שעשה לייטמן.
- כעבור כמה חודשים התקיים כנס ראשון של בני ברוך. לקראת הכנס נדרש מאתנו לשלם מעשר – עשרה אחוז ממשכורתנו. בן זוגי, שחשד שבני ברוך מתנהגים כמו כת, הרגיש שהדרישה היא “הקש ששבר את גב הגמל” והחליט לא להגיע יותר. אני כבר הייתי שקועה עד צוואר בבני ברוך ועל רקע ביקורתו כלפי בני ברוך רבנו ונפרדנו, והוא עזב את הבית. אחרי שעזב נכנסו לגור בדירה שלי (שבבעלותי) שתי תלמידות הקבוצה הצעירה, והדירה הפכה להיות מקום המפגש של הקבוצה הצעירה.
- שמו של המורה בקבוצה הצעירה במוסקבה היה יבגני ליטבר (להלן: “יבגני”). יבגני היה מאד כריזמטי. מהפעם הראשונה ששמעתי אותו מרצה הרגשתי שאני רוצה להיות בפנים. לא הייתי מסוגלת להפסיד אף שיעור.
- בשיעורים של ליטבר הבנתי שלימודי הקבלה היא הדרך שלי. קיבלתי טעם לחיים. החיים שלי היו טובים כלכלית וחברתית אבל הבנתי שחסר לי משהו רוחני. רציתי לעשות משהו טוב עבור העולם. הייתי אידיאליסטית ורומנטית. יבגני אמר לי שאם הכל טוב אצלי אבל בכל זאת חסר לי משהו זה אומר שיש לי “נקודה בלב” ושזה אומר שאני מיוחדת ושמקומי בבני ברוך, ושישנה רק דרך אחת עבור כל האנשים אבל רק אנחנו מבינים את הדרך האמיתית כבר עכשיו. יתר האנושות תבין רק עוד הרבה גלגולים. יבגני אמר שאין בחירה – כולם ילכו בסוף בדרך של הקבלה.
- השיעורים החזקים של יבגני היו בשבילי כמו סמים. בהתחלה חשבתי שאולי הם שמים לי משהו בתה, שמשפיע על המצב התודעתי שלי. קשה לי להסביר תחושה זו בדיעבד אבל הרגשתי התרגשות עזה. זו היתה תחושה שלא הרגשתי בשום סיטואציה אחרת, לפני או אחרי. הרגשתי שאני בעולם לא אמיתי. אני זוכרת שהסתכלתי על הקיר בשיעורים וראיתי את הקיר זז.
- שמתי לב שהרבה פעמים אחרי שיעור לא זכרתי שום דבר ממה שנאמר. נשאר רק רצון חזק להגיע שוב.
- השתכנעתי שאני מיוחדת ויכולה להיכנס לעולם אחר בגלל הדברים שראיתי בשיעורים, ולכן רציתי להיכנס יותר ויותר לבני ברוך.
- יבגני אמר שאחרי שיעורים אנשים מרגישים מצב של “אור” ובאמת גם אני וגם חברים הרגשנו רגועים יותר, שהכל יהיה בסדר. הרגשתי שכל שיעור נותן לי כוח לעשות פעולות הפצה.
- גם עכשיו אני לא יכולה להיזכר בשיעורים בלי לקבל הרגשה משונה. אני מאד מתרגשת ונסערת כשאני חושבת על זה וקשה לי להסביר את התחושות האלה.
- יבגני היה אומר לנו שכדי לא “לצאת מהכיוון” אנחנו חייבים לקרוא חומר קבלי כל שעה, בכל יום, אחרת נחווה “ירידה רוחנית”.
- ובאמת, כשלא הקפדתי לקרוא מדי שעה, התחלתי להרגיש שיש לי בעיות: מריבות עם אמא שלי, ספקות בדרך וכו’.
- יבגני אמר לי שאם אמשיך להיות בבני ברוך, הכל יסתדר בחיים. לכן עזבתי את העבודה שלי כמנהלת מכירות ולמדתי גרפיקה כדי לעבוד עבור קבוצת בני ברוך במוסקבה שנזקקה לגרפיקאית. התחלתי להתנדב במשרה מלאה בעימוד ועיצוב ספרים עבור בני ברוך. הקדשתי לכך את כל הזמן הפנוי שלי מעבר ללימודים האקדמיים. אני זוכרת מקרה שלא ישנתי שלושה לילות ברצף כדי להספיק עבודת עיצוב דחופה. אני זוכרת ששמחתי מאד כיוון שזו היתה הפעם הראשונה בחיים שלי שעשיתי דברים משמעותיים מאד.
- באפריל 2007 נסעתי לישראל. אני זוכרת שבמשך כל אותו ביקור ראשון הייתי במרכז בני ברוך ברח’ ז’בוטינסקי 112 בפתח תקווה. התגוררתי בדירה במבנה השוכן מול המרכז והמכונה “BB TOWER” (BB זה הקיצור שבו משתמשים בקבוצה ל-Bnei Baruch). זה היה בניין מלא בדירות קטנטנות (כ-20 מ”ר לדירה) שבכולן התגוררו אנשי בני ברוך. במשך כל אותו ביקור עבדתי במרכז. לא יצאתי ממנו כלל, אלא כדי לישון כמה שעות בלילה.
- כבר באותו ביקור הרגשתי אושר עילאי במרכז: פגשתי את המשפחה החדשה שלי, כל האנשים נראו לי יפים וגדולים מכל האנשים האחרים. לייטמן נראה לי כאילו הוא מפיץ אור באופן תמידי.
- גם בשיעורים של לייטמן שמעתי את המלים שלו אבל הרגשתי שאני נמצאת במציאות אחרת. אחרי כל שיעור הייתי יותר רגועה. קשה לי מאד לדבר על זה ולהסביר את זה בדיעבד.
בקישורים הבאים תוכלו למצוא את פרטי התצהיר שהוגש בתביעתם של בני ברוך נגדי :
לחלק 1 – הניתוק מהחברים והמשפחה וה”משפחה החדשה” שלי – לחצו כאן.
לחלק 2 – הנישואין לחבר הקבוצה הפנימית והמעבר למרכז בני ברוך בפתח תקווה – לחצו כאן.
לחלק 3 – החיים במרכז בני ברוך – לחצו כאן.
לחלק 4 – עבודה בחינם ותשלום מעשר – לחצו כאן.
לחלק 5 – האלימות של בעלי, ההריון, הדיכאון ותחילת מחשבות ה”כפירה” – לחצו כאן.
לחלק 6 – ההריון, המשבר הנפשי ומחשבות ה”כפירה” – לחצו כאן.
לחלק 7 – התקיפה החמורה ביותר, האשפוז, התלונה במשטרה וסילוקי מבני ברוך – לחצו כאן.
לחלק 8 – יחסינו ומצבי מאז סולקתי מהקבוצה – לחצו כאן.
תצהירים נוספים מתביעת ‘בני ברוך’ נגדי:
לקריאת כל התצהירים שהוגשו תביעתם של בני ברוך נגדי – לחצו כאן.