התקיפה החמורה ביותר, האשפוז, התלונה במשטרה וסילוקי מבני ברוך

1. ב-5 ספטמבר 2013, היום ראשון של ראש השנה, ג’ חזר אחרי יום שלם שבילה במרכז.
2. אני הייתי חולה עם חום וטיפלתי בשני הילדים כל היום לבדי. המשפחה שלו היתה אמורה לבקר אותנו וביקשתי מג’ להקדים לחזור כדי לעזור לי בניקיון הבית לקראת האורחים אך הוא לא הקדים אלא נשאר במרכז כל היום וכל הלילה – עד הבוקר.
3. כשחזר בבוקר הוא היה שיכור לגמרי. התרעמתי שאני צריכה לנקות את הבית לקראת משפחתו כשאני חולה ומטפלת בילדים.
4. ג’ התנפל עלי במכות, מול עיני הילדים. היה לו מבט מטורף בעיניים. הוא נתן לי אגרופים בפנים עד שנפלתי ואז היכה אותי כששכבתי על הרצפה. הוא צרח עלי שייקח פטיש ויגמור אותי, והרגשתי שהוא עומד להרוג אותי.
5. בתי הגדולה, שהיתה אז בת פחות מארבע, נתלתה עליו והתחננה שיפסיק. כשהביט בה המבט שלו השתנה והוא נרגע. אני חושבת שהיא הצילה את חיי.
6. יצאתי מהבית כשאני פצועה בכל הגוף והמומה. לא ידעתי מה לעשות. התקשרתי לחברה הטובה ביותר שלי בבני ברוך (ובכלל) – נ’ ג’. סיפרתי לה מה קרה. היא אמרה לי שאסור לי בשום אופן ללכת למשטרה אלא ללכת לדבר עם אמא של ג’ – גם היא חברה בקבוצה.
7. הלכתי לחדר מיון בביה”ח בילינסון. הצוות שטיפל בי שכנע אותי שאני חייבת להתלונן במשטרה. אני חושבת שבגלל שהוא השאיר עלי סימנים קשים מאד (חבלות רציניות בפנים וסימני נשיכה על הידיים, הרגשתי שקו אדום נחצה והעזתי להתלונן.
8. הלכתי למשטרה וביקשתי שידברו עם ג’. חשבתי שהשוטרים יבהילו אותו קצת ואולי והוא יפסיק להכות אותי. ברוסיה זה מה שנהוג. לא התכוונתי שיעצרו אותו או יעמידו אותו לדין.
9. השוטרים ניגשו אלינו הביתה ועצרו את ג’.
10. הייתי פצועה וסבלתי מזעזוע מוח. אחרי שהלכתי למשטרה, חזרתי לביה”ח ואושפזתי עם סחרחורות חזקות והקאות. אני לא זוכרת איך הגעתי לבית החולים וכל אותו יום מטושטש. באותו יום אמא של ג’ התקשרה ואמרה שאם לא אחזור ברגע זה הביתה היא לוקחת את הילדים לירושלים. חששתי שלא אראה אותם יותר. יצאתי מהבית החולים בלי טיפול וחזרתי לדירה.
11. אז הסתבר לי שג’ עצור. הוא הוחזק במעצר למשך שבועיים.
12. במהלך אותם שבועיים התקשרה אלי ר’ ע’, חברה בקבוצת בני ברוך, ואמרה לי לא לבוא יותר למרכז לעולם. היא לא אמרה למה אבל הבנתי שגרמתי נזק למוניטין של בני ברוך בכך שעירבתי את המשטרה בעניין ”פנימי”.
13. הבנתי זאת כי היו מקרים נוספים של נשות חברי בני ברוך שסבלו מאלימות בעליהן. למשל, חברה בשם מ’ ר’ סיפרה לי שהיא התלוננה במשטרה על אלימות של בעלה. היא סיפרה לי שאחרי שהגישה את התלונה נבהלה כיוון שחששה שבעלה יינזק והמוניטין של הקבוצה ייפגע, ולכן משכה את התלונה.
14. אחרי שהתלוננתי במשטרה פנתה אלי ב’ ו’, אמא של אותה מ’ ר’ (גם היא חברה בבני ברוך) ואמרה לי שאם אמשוך גם אני את התלונה במשטרה, אוכל לחזור לקבוצה.
15. באותה תקופה (ספטמבר 2013) בני ברוך כולה השקיעה מאמצים אדירים בקידום סיעת “ביחד” בבחירות המוניציפאליות בפתח תקווה. הבנתי שבגלל המאמץ לנצח בבחירות הם חוששים במיוחד ממוניטין שלילי ולכן לא רוצים שום קשר עם מי שיכול לפגוע בשמם הטוב.
16. ברגע שג’ יצא מהמעצר הוא חסם את הגישה שלי לחשבון המשותף שלנו בבנק. נשארתי בלי כסף כלל. הוא גם ניתק את הטלפון הסלולרי שלי והאינטרנט והוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הילדים.
17. נישואינו בוטלו בבית המשפט לענייני משפחה רק בשנת 2015. הגרוש שלי טען שאני היכיתי אותו. זה כמובן שקר. ג’ גבר גדול ממני בהרבה והוא זה שהיכה אותי.
18. אחרי שג’ נעצר לא ידעתי מה מצבו – האם שוחרר או לא. הלכתי לברר בבית המשפט לענייני משפחה. שם שאלו אותי אם אני עדיין מפחדת ממנו. השבתי שכן ושם עזרו לי להגיש בקשה לצו הרחקה ונאסר עליו להיכנס לפתח תקווה למשך כמה חודשים. אחרי כמה חודשים הוא ביקש שאבטל את צו ההרחקה נגדו כדי שיוכל לחזור ללמוד בפתח תקווה ובתמורה יבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ כדי שאוכל לנסוע עם הילדים למוסקבה להסדיר את ענייני הנדל”ן שלי במוסקבה. פחדתי לנסוע ולהשאיר אותם כאן אפילו לזמן קצר. הסכמתי אך הוא לא ביטל את צו עיכוב היציאה מהארץ.

מתוך: תצהיר ל’ ללא פרטים – תביעת עמותת בני ברוך נגד אהרון אפלבאום

לעמוד התצהיר הראשי – לחצו כאן
לקריאת כל התצהירים שהוגשו בתביעתם של בני ברוך נגדי – לחצו כאן