- במהלך השנים הזדמן לי באופן אישי לפגוש כמה וכמה אנשים שעזבו את בני ברוך (יותר מעשרה). רובם ככולם, בין אם עזבו ובין אם הועזבו, חווים טראומה קשה, וחלק משמעותי מהם היו במצב מעורער באופן גלוי וברור, שאין צורך להיות בעל מומחיות מקצועית כדי לזהותו.
- הפעילות בבני ברוך היתה עבור האנשים האלו כל עולמם. לייטמן היה המקור לאמת. ופעילות ה”הפצה” הייתה מרכז מטרת חייהם. הקשרים החברתיים שלהם היו אך ורק בקבוצה. רבים מהם הזניחו או “דיללו” את הקשרים המשפחתיים שלהם בעקבות הפעילות בבני ברוך. כשהם יוצאים לעולם הם מרגישים “מנותקים” לחלוטין, אבודים. הם מתארים תחושה ש”הקרקע נשמטה מתחת לרגליהם”. אלה מביניהם שהתפכחו מפתחים כעס המופנה כלפי עצמם, רגשי אשמה על האופן שבו נהגו במשפחותיהם, בבני זוג וכו’. כעס על אובדן של שנים. רבים מהם במצב של פוסט טראומה. לוקח להם זמן רב להתאושש, וראיתי גם מקרים שההתאוששות אינה מוחלטת. אנשים נושאים צלקות במשך שנים.
- קשה להביא יוצאי בני ברוך, או בני משפחה של מי שנמצא בתוך בני ברוך, להתבטא באופן פומבי ולא בעילום שם בנושא, ובוודאי שלא למסור עדות בבית משפט על כל הכרוך בכך. אנשים שעוזבים רוצים פעמים רבות “להשאיר את הדברים מאחוריהם” ולא לחזור אליהם. מעבר לכך, אנשים חוששים מנקמנות, מכוחה של הקבוצה לבוא איתם חשבון לאחר מכן. אני התרשמתי לא פעם שהפחדים של האנשים אינם מציאותיים, אבל יש בכך כדי להעיד על החרדה הבסיסית שהוטבעה בהם לגבי כוחה של הקבוצה. עוזבים ותיקים אינם מעוניינים להתבטא בשל החשש שהחשיפה תפגע בהם בחייהם החדשים, למשל במקומות העבודה שלהם.
- בני משפחה של חברי בני ברוך חוששים להתבטא בפומבי מתוך חשש שהדבר יביא לנתק עם בן המשפחה שנמצא בתוך בני ברוך ול”שריפת גשרים”. פעמים רבות אנו תומכים בעמדה זו, שכן המפתח להוצאת אדם מכל קבוצה כיתתית הוא שמירת קשר איתו.
- על כך יש להוסיף את חששם של אנשים מכך שבני ברוך יתבעו אותם, שכן בני ברוך נוקטת בשנים האחרונות אסטרטגיה של איומים בתביעות דיבה והגשת תביעות דיבה נגד מי שמעז לבקר אותם באופן שאינו נושא חן בעיניהם. לא מוכרת לנו אף קבוצה כיתתית או “תנועה רוחנית” שמשתמשת בתביעות ובאיומים בתביעות כדי להשתיק ביקורת כמו בני ברוך. הם הגישו איומים בתביעות ותביעות נגד אנשים פרטיים ונגד אמצעי תקשורת. הם מנצלים את עוצמתם כדי להרתיע אנשים מלהתבטא נגדם.
- לפי בדיקתי, וגם על סמך הפרטים שגילתה בני ברוך במסגרת התביעה שהגישה נגד אהרון, ארגון בני ברוך ובכירים מטעמו הגישו בשנים האחרונות לפחות חמש תביעות בעילת לשון הרע בבתי המשפט השונים בארץ. התביעות הוגשו נגד יוצאי הקבוצה שהעזו להתבטא נגדה ברשתות החברתיות, נגד ארגוני החברה האזרחית המתבטאים נגדה, ונגד גופי תקשורת שפרסמו כתבות המעידות על הקשר בין בני ברוך לגופים הקשורים אליה.
טבלה המפרטת את תביעות הדיבה שהגישה התובעת ו/או הארגונים והבכירים הפועלים בשמה מצ”ב ומסומן נספח 4.
- מעבר לכך: ידוע לי על תשעה מקרים נוספים בהם שלחה התובעת, או בכירים בתובעת, מכתבי איום בתביעת דיבה לגופים שונים על מנת להניא אותם מפרסום טענות שהועלו לגביה. התובעת שלחה מכתב איום כאמור כמעט לכל גוף תקשורת בארץ! כך, איימה בתביעות לשון הרע נגד אתר “וואלה!”, עיתון ‘הארץ’, עיתון “משפחה”, חברת “מקסימדיה” (המפרסמת שלטי חוצות), בית דפוס “כנען”, ידיעות אחרונות, עורך של בלוג העוסק ברוחניות “לולאת האל” – תומר פרסיקו, מפעיליה האנונימיים של קבוצת פייסבוק בשם “האג’נדה של מפלגת ביחד בפתח תקווה, עיתון “כפרניק” (מקומון כפר ורדים).
טבלההמפרטתאתאיומיהתובעתו/אוהארגוניםוהבכיריםהפועליםבשמהלהגישתביעתלשוןהרעמצ”בומסומן נספח 5.
- האסטרטגיה בה נוהגת בני ברוך של איומים ותביעות שיטתיים בתביעות דיבה היא כה חריגה, בכלל ועבור “קבוצה רוחנית” בפרט, שהיא משכה תשומת לב של מי שעוסקים בתקשורת הישראלית. המגזין האינטרנטי בעל המוניטין ‘העין השביעית’, העוקב אחר התקשורת הישראלית, הקדיש לעניין זה במאי 2015 תחקיר מיוחד, שכותרתו:
“חוכמת הקבלה”
מכתבי איום ותביעות דיבה של תנועה דתית מיסטית הצליחו לעצב את השיח התקשורתי על אודותיה •טענות שלפיהן מדובר למעשה בכת הוצנעו או נגנזו • תנועת קבלה-לעם, המופעלת באמצעות עמותת בני-ברוך, הצליחה לגרום לכלי תקשורת לגנוז כתבות ביקורתיות על אודותיה, והרתיעה גם אזרחים פרטיים •אזרח מאוים אחד, שהחליט לא להיכנע, נחוש להביא את הסוגיה לבירור משפטי אחת ולתמיד” (השורה התחתונה מתייחסת אל אהרון אפלבאום).
הרשימה מתוך ‘העין השביעית’ מצורפת ומסומנת נספח 6.
התגובה האירונית של בני ברוך היתה הגשת תביעת דיבה גם נגד העין השביעית… (כלול ברשימה שצירפתי לעיל) ואין מה להוסיף על כך.
- אכן, גם כשהתגייסתי לעזור לאהרון בתביעה זו ופניתי בשבועות האחרונים לשמונה יוצאי בני ברוך בבירור אם יסכימו להעיד לטובתו במשפט, שישה מהם סירבו – לא בגלל אי הסכמה עם הטענות אלא בגלל
- הטעמים שמניתי לעיל: אי רצון לחזור לטראומה וחשש מהתנכלות כזו או אחרת מצדה של בני ברוך. אנשים פשוט מפחדים מהם. כולם הסכימו לעזור במידע, רובם הסכימו להעיד ובתנאי שלא ייחשפו מול בני ברוך, אבל כשהובהר להם שזה לא אפשרי אמרו שהם לא מוכנים לעשות כן, מספר אנשים התחילו את תהליך הכנת התצהירים אך חטפו “רגליים קרות” לאורך התהליך ותצהיריהם נגנזו.
מתוך: תצהיר רשמי רחל – תביעת עמותת בני ברוך נגד אהרון אפלבאום
לעמוד התצהיר הראשי – לחצו כאן
לקריאת כל התצהירים שהוגשו בתביעתם של בני ברוך נגדי – לחצו כאן